בנק הפועלים בע"מ 520000118 נ' בן-אור ואח'

החלטה

1.עסקינן בבקשה למתן צו מניעה זמני שהוגשה מלכתחילה במעמד צד אחד.

בבקשה מתבקש בית המשפט לאסור על המשיבים לבצע כל פעולה בקשר לזכויות בנכס מקרקעין הידוע כגוש 6143 חלקה 147 ברחוב חבקוק 7 רמת גן (להלן: "הנכס"), לרבות אך מבלי להגביל שעבוד או משכון זכויות בנכס או כל טרנקצזיה אחרת, וזאת עד למתן פסק דין בהליך העיקרי שהוגש על ידי המבקש.

2.הזכויות בנכס רשומות בלשכת רישום המקרקעין על שם הוריה המנוחים של המשיבה 2, אשר הלכו לעולמם לפני מספר שנים - זיידנר משה ועלמה ז"ל (להלן: "הבעלים הרשומים" או "זיידנר").

בין המבקש ובין המשיבים התנהל הליך משפטי בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר בסופו ניתן פסק דין לטובת המבקש בתיק אזרחי 1882/09 ביום 19/6/13, אשר בו חויבו המשיבים לשלם סכומי כסף המסתכמים במיליוני שקלים. (להלן: "פסק הדין").

3.המבקש טוען, כי המשיבים אינם פורעים את החוב הפסוק, אף לא בחלוף 30 יום ממועד שנשלחה אליהם התראה בכתב.

עוד טוען המבקש, כי לאחר שהתקבל פסק הדין, נודע למבקש, כי כאשר התקיימו ההליכים המשפטיים כנגד המשיבים 1 ו-2 ובנם, הגישה אחותה של המשיבה 2 (היא המשיבה 3), בקשה למתן צו קיום צוואה שהותירה האם המנוחה.

צו קיום הצוואה ניתן ביום 22/8/11 ועל פיו המשיבה 3 הוכרזה כיורשת של חלקה של אם המנוחה בנכס.

לדברי המבקש, לא הוגשה בקשה למתן צו ירושה או למתן צו קיום צוואה ביחס לעזבונו של האב המנוח, אשר נפטר עוד ביום 11/4/07, והנכס רשום עד היום על שם הוריהם המנוחים של המשיבות 2 ו-3 – בני הזוג זיידנר.

4.לדברי המבקש, קיים חשש ממשי לאור קיומו של פסק הדין והתעלמות המשיבים 1 – 2 ממכתב ההתראה שנשלח אליהם, כי תיעשה עסקה או פעולה מגבילה אחרת בקשר לזכויות בנכס, באופן שישנה לרעה את מצב הזכויות הקיים, ויפגע פגיעה קשה באפשרות המבקש להיפרע בגין החוב באמצעות הנכס.

5.הבקשה למתן צו מניעה זמני נקבעה לדיון במעמד שני הצדדים, ואילו הבקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד נדחתה על ידי מותב אחר (כב' השופט טובי).

למשיבים ניתנה זכות להגיש תגובה לבקשה לצו מניעה זמני והתגובות אכן הוגשו כנדרש.

6.המשיבים 1 – 2 טענו בתגובתם, כי אינם מקבלים את הכרעתו של בית המשפט בפסק הדין, והם סבורים כי "הינו מוטעה מיסודו, ואף שוקדים על הכנת ערעור לבית המשפט העליון".

בהתייחס לבקשה, טוענים המשיבים, כי למשיבה 2 אין זכויות במקרקעין ולכן דינה של הבקשה להידחות על הסף, מחוסר עילה או מחוסר יריבות.

לדבריהם, המנוחים זיידנר ז"ל היו הבעלים של המקרקעין נושא הבקשה החל משנת 1956 והתגוררו בבית עד יום מותם.

משה זיידנר ז"ל נפטר ביום 11/4/07 ועלמה ז"ל נפטרה ביום 25/4/10.

בין המשיבה 2 שהיא בתם של בני הזוג זיידנר ז"ל ובעלה המשיב 1 לבין המנוחים, שררו יחסי משפחה חמים והמשיבים סייעו לבני הזוג זיידנר ז"ל בנושאים שונים ובין היתר סייעו להם לשפץ את ביתם ולכן אף התקשרו עם מתכנן לצורך הגשת תוכניות לשיפוץ הבית.

לדברי המשיבים, אין בעובדה שחתימתם מתנוססת על גבי תוכניות בנייה שהוגשו לועדה המקומית (נספחים ד' ו- ה' לבקשה), כדי להעיד על זכויותיהם בבית אלא על כך שהם פנו לאדריכל בשם המנוחים כדי לסייע בהליך השיפוץ.

7.לדברי המשיבים, בנם ארז, אשר ירש חלק מהזכויות בנכס מהמנוחה על פי צוואתה, הסכים כי הוריו ימשיכו להתגורר בנכס. זו הסיבה שהמשיבים 1 ו-2 מתגוררים בנכס עד היום שכן בנם ארז מתגורר לעת עתה בחו"ל.

לדבריהם, זכותה הקניינית של המנוחה היתה להוריש את הנכס למי שתחפוץ, ואין לאף אדם זכות להיכנס למערכת שיקוליה, כפי שהבנק מנסה לעשות בעתירה זו.